פסק-דין בתיק ת"ג 5906-06-13

1.         זוהי בקשה לקביעת גיל, באופן שמועד הולדתו של המבקש יתוקן מיום 10.2.1945, כפי שהוא רשום היום במרשם האוכלוסין, לחודש 12/1943.

2.         בבקשתו, טוען המבקש כי הוא עלה ארצה בשנת 1951 ונרשם בתעודת העולה כמי שנולד בשנת 1945,  על אף שבפועל נולד הוא בחודש 12/1943.

3.         בדיון שלפניי הוסיף המבקש וטען כי אחותו מבוגרת ממנו בשנה אחת, והיא נולדה על פי הרשום במרשם האוכלוסין בתאריך 1.1.43, כאשר הוא נולד שנה  אחריה. במהלך הדיון ניסיתי לברר את מניעי בקשתו של המבקש ומדוע הוא עומד על כך שתאריך לידתו יהא בשנת 1943, והמבקש הודיע כי הוא הגיש את הבקשה מאחר שמי שנולד (לטענת המבקש- שהה) בלוב עד לשנת 1943,  "מקבל זכויות של ניצול שואה. אני מבקש לרשום אותי כמי שנולד בשנת 1943" (דברי המבקש בעמוד 2 שורות 11 ו- 12 לפרוטוקול)

4.         המשיבה מתנגדת לבקשה ודבקה באמור במרשם האוכלוסין. המשיבה צרפה לכתב תשובתה מספר מסמכים שיש בהם, לשיטתה, כדי להפריך את האמור בבקשה:

א.         שאלון רישום עולה משנת 1951, בו נרשם כי תאריך לידתו של המבקש הוא 1945 (נספח ב' לתגובה).

ב.         בקשה למתן תעודת זהות משנת 1961, בה מופיעה הספרה 5 בתאריך הלידה (שאר הספרות מוסתרות ע"י תמונה), דבר המלמד כי רשום בה כי שנת לידתו של המבקש 1945 (נספח ג' לתגובה).

ג.          הודעה על שינוי שם משנת 1966, שבה מציין המבקש כי שנת לידתו היא 1945 (נספח ד' לתגובה).

ד.         תעודת נישואין משנת 1972, בה מצוין תאריך לידתו המדויק של המבקש, 10.2.1945 (נספח ו' לתגובה).

ה.         בקשה למתן תעודת זהות משנת 1979, בה מציין המבקש ששנת לידתו היא 1945 (נספח ז' לתגובה).

ו.          בקשה למתן תעודת זהות משנת 1985, שגם בה מציין המבקש כי שנת לידתו היא 1945 (נספח ח' לתגובה).

ז.          "הצהרה להשלמת תאריך לידה" מיום 12.5.13, בה מצהיר המבקש כי מועד לידתו המדויק הינו 10.2.1945, תאריך הזהה לתאריך המופיע בתעודת הנישואין (נספח ט' לתגובה).

5.         בטיעוניו בפניי, חזר המבקש על טענותיו, ואילו בתשובתה טענה המשיבה כי אין להיעתר לבקשה, לאחר שלא הוכח כי התאריך הרשום במרשם אינו מדויק, ואף לא הוכח תאריך לידתו המדויק של המבקש.

הכרעה:

6.         לאחר עיון בבקשה, בתגובה ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים, מצאתי לדחות את הבקשה.

7.         חוק מרשם האוכלוסין התשכ"ה- 1965 (להלן: " חוק המרשם"), קובע בסעיף 3 שבו:

            " הרישום במרשם, כל העתק או תמצית ממנו וכן כל תעודה שניתנה לפי חוק זה יהיו ראיה לכאורה לנכונות פרטי הרישום..."

8.         הלכה פסוקה היא, שנטל ההוכחה לתיקון גיל, מוטל הוא על המבקש, אשר נדרש להוכיח שני יסודות מצטברים: הראשון הוא, כי הגיל הרשום במרשם אינו נכון, והאחר הוא מהו גילו הנכון של המבקש (ראה ע"א 171/60 סולטנה נ' היועמ"ש פ"ד יד 2177, 2178). פסיקת בית המשפט העליון קבעה, כי מידת ההוכחה הנדרשת לגבי יסודות אלה היא זו הנדרשת במשפטים אזרחיים. לעניין זה ראו ע"א 355/59 הרינג נ' היועמ"ש פ"ד יג 2055, 2058:

"ייתכן והמערער באמת נולד בשנת 1900 ולא בשנת 1904 , אולם אין כאן עניין בהנאת המערער מן הספק. זוהי תביעה אזרחית ועל המבקש לשכנע את בית המשפט במידה כזו שתהיה לו אפשרות לבסס את מסקנותיו על סמך הוכחות במידה הדרושה במשפטים אזרחיים" (ראו גם: ע"א 283/61 דוראני נ' היועמ"ש פ"ד טו 1935, 1938); ע"א 176/60 קעשה נ' מ"י פד"י טו(3) 193).

9.         לא זו בלבד שהמבקש לא הרים את הנטל להוכיח כי האמור במרשם אינו מדויק או כי שנת לידתו היא 1943, אלא שמהחומר שבפניי עולה כי דווקא המסקנה שהמבקש נולד בשנת 1945, מסתברת יותר מן המסקנה כי הוא נולד בשנת 1943. למסקנה זו הגעתי מן הנימוקים שלהלן: